התגלויות מרים שלנו בלה סאלט
1846, לה סאלט-פלאבו, צרפת
גברתנו של לה סאלה הופיעה לשני ילדים ב-1846 בסמוך לכפר לה סאלה פאלווא, באיזר, צרפת. שני הילדים הרועים, מרי מלני מהצלב ולה סאלה (לפניה מלני קלווה) בן 15 ומאקסימין ז'ירו בן 11, סיפרו שביום שבת, 19 בספטמבר, כעשרים וחמש לשעה אחר הצהריים, בעודם רועים את פרות עבדיהם בהר ליד הכפר האלפיני לה סאלה, הם ראו בתוך אור נוצץ שהאיר יותר מהשמש "אשה יפה" שבקתה ופקדה אליהם שניהם.
ראשית, ה"אשה היפה" ישבה ותמכה בראשה בידיה, בקייה, ואז קמה ועמדה לדבר ארוכות. היא הסבירה להם שבקתה בגלל חוסר האמונה החברתי הרווח, והזכירה אותם להימנע משני חטאים כבדים שהפכו לנפוצים: קללה וחרדה לשבת, כאשר עליהם מנוחה מעבודה ולהתחיל במיסה קדושה. היא צפתה בעונשים נוראיים שיבואו אם לא ישנו את דרכם, והיא הבטיחה רחמים אלוהיים למי שיישר את דרך. בסוף, ביקשה הילדים להתפלל, לחזור בתשובה ולהפיץ את הודעתה.
בכלל דברים אחרים, מרים הבתולה אמרה לילדי הרועים שהמנו של בנה היה חזק וכבד כל כך עד שלא תוכל להחזיק בו אלא אם בני האדם יתחרטו ויישמרו את חוקי האל. אם לא יעשו זאת, יש להם לסבול הרבה. אנשים לא הפנו תשומת לב ליום ה' והמשיכו לעבוד ללא הפסקה בימים ראשון. רק כמה נשים זקנות מתחילות להשתתף בתפילה הקדושה בקיץ. ואם אין להן דבר אחר לעשות בחורף, הן הולכות לכנסייה כדי ללעוג לדת. תקופת הצום לא מושמרת כלל. אנשים אינם יכולים לשבוע ללא הזכרת שם האל בצורה קלילה. דרך המרד והעבירה של מצוות אלוהים, המנו של בנך הופכת כבדה יותר ויותר.
המשיכה לדבר וניבאה רעב איום וקשיים במזון עבורם. היא אמרה שהקציר האדמה מהשנה הקודמת נהרס בגלל סיבות אלה. כאשר אנשים מצאו את התפוחי האדמה הרקובים, הם קללו וברכו עוד יותר נגד שם האל. היא אמרה להם שבשנה זו ייהרס הקציר שנית, שהדגן והחיטה ישתנו לאבק כשיערמו, ושלעלי העץ ירוקו והשושנים יחלקו.
האור בו היא מופיעה ושרף את השלושה כולם באור זה מגיע מצלב גדול שמגבירה על חזהה והוא מוקף בפטיש ומסמרים. על כתפה נושאת שרשרת ואצלה יש כמה ורדים. ראשה, מתנה וחלקי רגליה גם הם מוקפים בורדים. היא לבושה בלבן עם פאסקל אדום או צעיף זהב ופרטון. בסוף, "האישה היפה" עולה לגבעה ונעלמת מעוטפת באור.
קדושה מריה מלני מספרת לנו איך התרחשה ההשתלשלות: מקסימין ביקש ממני להראות לו משחק. היה מאוחר בבוקר ואמרתי לו שאנחנו צריכים לאסוף פרחים לבנות את 'הגן העדן'. שניהם החלו לעבוד. במהרה אספנו פרחים רבים בצבעים שונים. ניתן לשמוע את הצלצול של האנגלוס מהעיר הקטנה, שכן השמים היו שקטים וברורים. לאחר התפילה לאלהים מה שאנחנו ידענו, אמרתי למקסימין שאנחנו צריכים להביא את פרותינו לשדה פתוח קטן סמוך לגאיה שיש שם אבנים לבניית 'הגן העדן'. הובילנו את הפרות אל המקום המוצג והרכיבנו מיד את ארוחות הצהריים הפשוטה שלנו. אז המשיכנו לאסוף אבנים לבנייה של ביתינו הקטן; הוא כלל קומה ראשונה, שקראנו לה 'מגורנו', וקומת שנייה, שאנחנו קראנו לה 'הגן העדן'. בקומה זו הונחו פרחים בצבעים שונים והיו זרים תלויי על גבי עוקצי הפרחים. 'הגן העדן' היה מכוסה באבן רחבה יחידה שסככו בפרחים. סביבו גם תלוינו זרים של פרחים. כאשר הסתיימה בניית הגן, צפינו בו. השינה כבשה אותנו, נעצנו שני צעדים ממנו ושנתנו על הדשא. האישה היפה ישבה על 'הגן העדן' שלנו ללא להרוס אותו.
התעוררתי ולא ראיתי את פרותינו, קראתי למקסימין ועלתי לגבעה. כאשר ראיתי שהפרות שוכבות שם בשקט, ירדתי ומקסימין עלה, ואז פתאום ראתי אור יפה מבריק יותר מהשמש, ומעט יכולתי להביע את המילים האלה:
"ראית, מקסימין? אה! אלוהי!" באותו רגע שחררתי את המחבט שהחזקתי בידי. לא ידעי מה שערורת השמחה שחשה אותי באותה עת, אך הרגשתי משוך, הרגשתי יראת כבוד מלאה אהבה, וליבי רצה לפעום מהר יותר ממה שיכולתי לרוץ. צפיתי בתאורה הקבועה הזו, ובעוד שאור זה נפתח, הייתי מבין אור אחר שנירא הרבה יותר ונעה, ואותו אור ישב בו אישה יפה על גן עדן שלנו, תומכת בראשה בידיה. האשה היפה הזאת קמה, צלבתה את ידיה מעט, והסתכלתה אלינו, אמרה לנו:
"גשו, ילדי יקרי, לא תיראו, אני כאן כדי להכריז עלכם הודעה חשובה."
עקב דברים אלה של אהבה ורחמים, רציתי לעוף אליה, וליבי רצה להתקין לידה לנצח. כשעמדתי מאוד קרוב לאישה היפה - מולה, מעט ימינה - היא החלה לדבר והדמעות גם החלו לזלוג ממעיין עיניים היפות שלה.
"אם עםי לא ישתחווה, אני נאלצת לשחרר את ידו של בני. הוא חזק מאוד וכבד מאוד כך שאיני יכולה עוד להחזיק אותו. זמן רב סבלתי למענכם! אם אין רוצה שבני יסיר ממך, חייבת לבקש ממנו ללא הפסקה. ואתם, אתם לא משמים לב אליו. כמה שהבקשתם, כמה שעשו, תמיד לא תשלמו מאמץ שאני נתתי לי למענכם."
"נתתי לכם שישה ימים לעבוד, עבורי שמרתי את השביעי, ואינם נותנים אותו לי. זה מה שעושה את זרוע בני כבדה כך. הנהגים לא ידעים לדבר ללא הזכרה בשם בני בקללותיהם. שני דברים אלה עושים את זרוע בני כבדה."
אם הקציר נהרס, זה רק אשמתך. הראיתי לך זאת בשנה שעברה עם התפוחים, ואתה לא פקדת על כך. לעומת זאת, כאשר מצאתם ריקבים, ברכת את השמות והשתמשת בשם בני. התפוחים ימשיכו לרוקן ובערב חג המולד לא יהיה אף אחד.
אם יש לך חיטה, אל תזרע אותה. כל מה שתזרע, החיות יעכלו אותו, והמה שיגדל יהפוך לעפר כאשר הפרי יצמיח. יהיה רעב גדול. לפני שהרעב בא, הילדים מתחת לגיל שבע יחלים וימותו בזרועות האנשים הנושאים אותם; האחרים ישתוקקו דרך הרעב. העציים יאבדו והגפנים ירקיבו.
האישה היפה שהניעה לי הייתה לרגע לא שומעה עלי, אך ראיתי אותה ממשיכה לנוע בחן את שפתיה הנאות כאילו היא מדברת. מקסימין קיבל אז סודו. אחר כך הפנה אלי הקדושה הבתולה, דיבר איתי וגלה לי סוד בצרפתית. זה הסוד כפי שהיא גילתה אותו לי:
הסוד של לה-סאלט
מלאני, מה שאני מגיד לך עכשיו לא יהיה סודי לנצח. תוכל לפרסם זאת ב-1858. (זו שנה הופעתה של גבירתנו לסנט ברנרד בלורד)
1. הכוהנים ושריו של בני, בגלל חייהם הרעים, חוסר כבודם וחילול הקודש בתפילות המיסטיות הקדושות, אהבת כסף, תאווה לכבודה ולתענוגות, הפכו לבורות זיהום. כן, הכוהנים מעוררים נקמה ונקמתו תלוי על ראשיהם.
2. הוי לכהנים ולעם הקדושים לאלוהים שבאמונתם והחיים הרעים שלהם הם צולבים את בני again! חטאיהם של אנשים קדושים לאלוהים זועקים לשמים ומשכים נקמה, והינך, הנקמה על סף דלתותיהם, כי אין עוד מי שיבקש רחמי וחסדי לעם. אין עוד נשמות נדיבות, אין עוד מי שראוי להעלות את הקורבן הטהור לאלוהים לנצח בעבור העולם. אלוהים יעניש את העולם בדרך שלא הייתה קודם לכן. הוי ליתושבי הארץ! אלוהים ישפוק חמתו ולא יהיה מי שיצליח להימלט ממספר רעים כאלה יחדיו.
3. מנהיגי עם האלוהים הזניחו תפילה וכפור, והשטן חשך את דעתם. הם הפכו לכוכבים נודדים שהנחש העתיק ימשוך אותם בזנבו כדי להרוגם. אלוהים יאפשר לנחש העתיק ליצור מחלוקות בין השלטונים והמשפחות. עונשים גופניים ומוראליים יעברו עליהם. אלוהים ישאר את האדם לעצמו ויוריד עונשי שיעמדו יותר מ-35 שנים.
4. החברה נמצאת בערב הקלונות הכי נוראיות והאירועים הגדולים ביותר. עליה לצפות להיות נשלטת במטה ברזל ולשתות את גביע חמת האלוהים.
5. ימלאו לי בני, הוויקאר של בני, האפיפיור העליון פיוס התשיעי, לא יעזוב רומא אחרי 1859, אלא יהיה איתן ונדיב, נלחם בחרבות האמונה והאהבה. אהייה עמו.
6. היזהרו מנפוליאון, לבו כוזב וברגע שירצה להיות פאפה ואימפראטור בו זמנית, אלוהים יסיר ממנו במהרה. הוא כמו הנשר שהכל רוצה לעוף גבוהה יותר, ייפול על החרב שאותה רצוי להשתמש בה כדי לכפות את העם לשעבוד.
7. איטליה תוענש בשל שאיפותיה, משום שרצתה לזרוק את עולו של אדון האדונים, גם היא תשלוט במלחמה. דם יזרם בכל מקום, כנסיות ישתנו ויחללנה, כוהנים ונזירים ירודפו; הם יחוסלו ומותו יהיה מוות אכזר. רבים יעזבו את האמונה, והמספר של הכהנים ונזירי שיבוגדו באמונה הנכונה יגדל; ביניהם יש גם בישופים.
8. תהיה לפאפה זהר מופלאי פלאות, כי הגיע הזמן שבו הפלאים המופתיים ביותר יבוצעו בשמים ובאוויר.
9. בשנת 1864, לוציפר ישוחרר מגיהנום עם מספר גדול של שדים; הם יעקרו את האמונה בהדרגה, אף בקרב אלה שמוקדשים לאלוהים. הם יעווירו אותם כך שכמעט ולא יהיו מקבלים רוח מיוחד אלא רק על ידי חסד מיוחד, והם ילבשו את הרוחות של מלאכי החושך האלה. רבות ממנזרים תאבדנה לחלוטין את אמונתן ורבים מנשמות ייאבדו.
10. ספרים רעים ישפיעו על הארץ והרוחות החושך יעבירו בכל מקום שנאה אוניברסלית לכל מה ששירתו לאלוהים וישתלטו בעוצמה גדולה על הטבע. יהיו כנסיות לעבוד את הרוחות האלה. אנשים מסוימים יועברו ממקום למקום על ידי רוחות אלה לכוהנים, כי הם לא הולכים אחרי הרוח הטובה של הבשורה, שזהו רוח של ענוה, אהבה וזריזות לשבח אלוהים.
11. המתים והצדיקים יקומו לתחיה (אומר, המתים האלה יחליפו את מראהם של נשמות צדיקות שגרו על הארץ כדי לשכנע יותר גברים). המתים הנקראים "תחיית המתים" לא יהיו אלא השטן בתלבושתו ויעבירו בשורה אחרת, נגד זו של ישוע המשיח, ומכחישים הן את קיומו של הגיהנום והן את קיומם של נשמות הארורים. כל הנשמות האלה ייראו כאילו מאוחדות לגופות). פלאים נדירים יראו בכל מקום, כי האמונה האמיתית כבה ואש לוזה שקרית מוארת על העולם. הוי לאלופים הכנסייה שהקדישו את עצמם רק לצבור עושר, לשמר סמכותם ולשלט עם גאווה!
12. הנציג של בני יספוג רבות לרגל זמן קצר שבו הכנסייה תהיה נתונה לרדיפות גדולות: זה יהיה הזמן החושך, והכנסייה תחווה משבר נורא.
13. לאחר שכחו את האמונה הקדושה של אלוהים, כל אחד ירצה לשלוט בעצמו ולהעלות על פני חבריו. העניים הציבוריים והכנסייתיים יבוטלו, הסדר והיציבות יידרסכו תחת רגליהם. הכל שיראו יהיה רצח, שנאה, קנאה, שקרים ומריבה, ללא אהבה לארץ או למשפחה.
14. האב הקדוש יסבל מאוד, אשה עם אותו עד סוף לקבל את זבחו. הרעים יצטרכו לעיתים קרובות לנסות להרוג אותו ללא יכולת לסיים את חייו; אך גם הוא וגם היורש שלו (שהוא לא יחזיק זמן רב) לא יראו את ניצחון כנסיית אלוהים.
15. כל השליטים יהיו עם תוכנית אחת, שתהיה לבטל ולהעלים כל עיקר דתי כדי לפנות מקום למטריאליזם, לאתאיזם, לספיריטואליזם וכל סוגי העוונות.
16. ב-1865 ייראו תועבות במקומות הקדושים. בבתי הנזירים, פרחי הכנסייה ישקעו וישטן יהיה למלך הלבבות. ירשמו אלה שבראש הדתיים לקחת את העין על האנשים שהם עומדים לקבל, כי השטן ישתמש בכל רעותו כדי להכניס אנשים נוטי חטא לסדר דתי, כי סדרים ואהובת התענות תפשטו ברחבי הארץ.
17. צרפת, איטליה, ספרד ואנגליה ילכו למלחמה; הדם יחלק בבתי הרחובות; הצרפתים ילחמו אחד נגד השני, האיטלקיים יעמודו זה מול זה ורק אז תהיה מלחמה כללית, שתהא מאוד נוראית. לתקופה קצרה אלוהים ישכח את צרפת ואת איטליה כי הבשורה של ישוע המשיח לא ידוע עוד. הרשעים יפתחו את כול רעותם, האנשים יחטפו ויהרגו אחד את השני בבתיהם.
18. עם המהלומה הראשונה של חרבו הבולעת, ההרים והטבע כולם ירגישו השתוממה מפני סדרים ופשעים האנשים שיפרצו את קמרון השמים. פריז תשרף עד היסוד, מרסייאס תשקע, מספר ערי גדולות ישארו ויתבוררו ברעידות אדמה. הכל ייחשב אבודים. רק רצח ייראה, רק קול נשקים ואלילות שמעו. הצדיקים ילכו בצער רב, תפילתם, צומותיהם ודמעותיהם יעלו לשמים וכול עם אלוהים ישאלו סליחה וחסד, מבקשים את עזרתי והרחמי.
19. אז ישוע המשיח, במעשה צדק ורחמיו כלפי הצדיקים, ישלח מלאכיו להכות למוות את כל אויביו. ברגע עין, רודפי כנסיית ישוע המשיח וכל האנשים העבדים לחטא יחרבו והארץ תהיה כמו מדבר.
20. אז יהיה שלום, שילוב אלוהים ואדם. ישוע המשיח יישרת ויתפאר. הצדקה תפרח בכל מקום. המלכים החדשים יחזיקו ביד הימנית של הכנסייה, שתהיה חזקה, עניבה ושקולה, דלה, נלהבת ומחקים את מידותיו של ישוע המשיח. הבשורה תוכרז בכל מקום ואדם יקדמו מאוד באמונה, כי יהיה אחדות בין פועלי ישוע המשיח, ומשום שאנשים יחיו ביראת אלוהים.
21. שלום זה לא יעמוד זמן רב: 25 שנים של תבואות עשירות יגרמו לנו לשכוח שהחטאים של האנשים הם הסיבה לכל הרעות שפוקדות את הארץ.
22. מראשון לאנטיכריסט, עם צבא המורכב ממספר רב של אומות, ילחם נגד המשיח האמיתי, היושע היחיד של העולם; הוא ישפוך דמים רבים וירצה להשמיד את עבודת אלוהים, שראוי לעצמו להיות אל.
23. הארץ תוענש בכל סוגי המגפות (לבד מהמגפה והרעב שהם יהיו כלליים), יהיה מלחמות עד למלחמה האחרונה, שתבוצע על ידי עשרת המלכים שבריתם עם האנטיכריסט, שישתמשו באותן תוכניות ויחזיקו בשלטון העולם.
24. לפני שזה יקרה, יהיה סוג של שלום כוזב בעולם. לא תהייה מחשבה על דבר אחר מלבד בידור, והרעים יחללו בכל מיני חטאים. אבל ילדי הכנסייה הקדושה, אלה האמונה, המיטיבים לי, יגדלו באהבת אלוהים ובמעלות היקרות לי. אשריים הנפשות העניבות, המנוהלות על ידי רוח הקודש! אני אילחם עמם עד שבא הזמן המלא.
25. הטבע צועק נקמה נגד האדם ורגש מפחד כשהוא מחכה למה שייקרה לארץ השרופה בחטא. רעשי, אה ארץ ואתם שמגידים לשרת את ישו המשיח, ושמחזירים עצמכם בתוככם! רעשי, כי אלוהים ימסור אותך ליריבו, כי המקומות הקדושים בשחיתות; הרבה מנזריות אינן עוד בתי האל, אלא של אשמדאי וצבאו.
26. זה יהיה בזמן הזה שישורר האנטיכריסט מידי נזירה עברית, בוגדת כוזבת שתקיים קשר עם הנחש העתיק, אדון הטומאה. אביו יהיה בישוף. בלידתו יקריח קללות, יש לו שיניים, בקיצור הוא יחטא. יש לו אחים ואחותות שאף על פי שלא כמוו הם יצורים של השטן וילדי הרע. בגיל שנים עשר, הוא יעורר תשומת לב בשל הניצחונות הגסים שהוא יזכה בהם. במהרה הוא יהיה בראש צבאות גדולים עם סיוע לגיוני גיהנום.
27. ההטיות ישתנו. האדמה תפיק רק פרי רע. הכוכבים יאבדו את התנועות הסדרניות שלהם. הירח יעביר אור אדום חלש בלבד. המים ואשרה יצרו תנודות קונבולסיביות ורעידות אדמה אימהיות שיספגו הרים וערים שלמות.
28. רומא תאבד את האמונה ותהפוך למושב של האנטיכריסט.
29. השדים באוויר יבצעו נפלאות גדולות על הארץ ובאוויר, והאנטיכריסט יחליף אותם יותר ויותר. אלוהים ישגיח על עבדיו הנאמנים ואנשי הטוב. הבשורה תוכרז בכל מקום, כל העמים וכל הגויים יודעו את האמת!
30. אני פונה בקריאה דחופה לארץ: אני קורא לתלמידים האמיתיים של אלוהים החי, שמשול בשמים. אני קורא למתחקים האמתיים של כריסטוס שהפך לבן אדם, המושיע האמיתי היחיד של בני האדם. אני קורא ליילדי, לאלה הנאמנים באמת, אלה שנמסרו אלי כך שאוכל להנחית אותם לבני האלוהות שלי; אלה שאתה נושא, כביכול, בזרועותי; אני קורא לזה שהם חיים ברוחי; אני קורא בסופו של דבר לשליחים של הזמנים האחרונים, לתלמידים נאמנים של ישו המשיח שחיים בבוז לעולם ולעצמם, בעוני ובענווה, בשקט, בתפילה ובתשובה, בצניעות ואחדות עם אלוהים, בסבל ונעלמים מהעולם. זה הזמן לצאת והאיר את הארץ. צאו והופיעו כבני היחיד שלי האהובים. אני עמכם ועימכם, כל עוד אמונתכם היא האור שמאיר אותך בימים אלה של אסון. תזעם שלכם יעשה לכם רעב לשכבת הכבוד וההערכה של ישו המשיח. אני אשלח ילדי אור, אתה מספר קטן שעוד יש לך חושים, כי הזמן הגיע, סוף הסופות.
31. הכנסייה תיעלם, העולם יסבול צרה גדולה. אך הינך, חנוך ואלייהו באים מלאי רוח אלוהים; הם ישארו עם כח האלוהים וגברים טובים לב יעבדו את אלהים ורוב הנפשות יהיו מנוצחות. הם יקדמו מאוד בכח הרוח הקודש וייגרשו את השגיאות הדיאבוליות של האנטיכריסט.
32. הוי לאשכולי הארץ! ישבאו מלחמות דמים ורעבים, מגפות ומחלות זיהומיות, גשמי ברד אימתני של חיות שיתריעו את הערים, רעישי אדמה שיבלעו ארצות; קולות יישמעו בשמיים, אנשים יחבטו בראשם בקירות, הם יעזרו למוות ומוות יהיה עונשו. דם ישפך בכל מקום. מי יכול לנצח אם אלוהים לא קצר את זמן הניסיון? אלהים יצטער בדמם, הדמעות והתפילות של הצדיקים. חנוך ואלייהו יהפכו לקדושי כנסייה. רומא הפגנית תיעלם. אש תשקע מן השמים ותאכל שלוש ערים. כל היקום יהיה מלא פחד ורבים יחלו לעצמם כי לא העריצו את המשיח האמיתי, שגר ביןיהם. הזמן הגיע, השמיים יחרשו, רק האמונה תישאר בחיים.
33. עתה הוא זמן שהתהום נפתח. הינך המלך של החושך. הינך החיה עם תחתוניו, טוען להיות המושיע של העולם. הוא יעלה בגאווה באוויר כדי לעלות לשמים; יופל על ידי נשימת מיכאל הארכאנגל הקדוש. הוא ייפול, וארץ שהייתה בתהליך מתמיד במשך שלושה ימים, תפתח את חיקיה, מלאת אש, והוא יפול לנצח עם כל בורות הגיהנום שלו. אז מיים ואש ישקאו את הארץ ויאכלו הכל יצירות גאה האדם וכל דבר יהיה מחודש; אלהים יעבד ונעלה.
לאחר חמש שנים שלחקירה, הבישוף של גרנובל, פיליברט דה ברויאר, הכיר שההתגלות היא אמינה. ההקדשה למריה מלכת השלום אושרה על ידי האפיפיור הקדוש פיוס התשיעי.
סודות הגבירה: הילדים הרועים אישרו שהסוד שלהם נחשב להם בנפרד באתר ההתגלות כמה ימים לאחר מכן, ב-25 בספטמבר 1846, אף על פי שהגבירה אמרה להם לא לומר דבר או לספר זה לזה עד 1858, אז הם היו אמורים להיגלה. שני הסודות האלו נשלחו לאפיפיור הקדוש פיוס התשיעי ב-1851.
יש שתי גרסאות לסוד של מלני, אחת שנכתבה על ידה בשנת 1851, והשניה פורסמה ב-1879 באותו מחבר בלצ'ה, איטליה, עם אישור הבישוף העיר.
הסוד אשר גילה לו הקדושה מרים מקסימין היה: "אם עמי ימשיכו בדרך זו, מה שאנכי הכרזתי יעלה קדם; אם הם ישפרו מעט, הוא יחלש מאוחר יותר. צרפת השחיתה את העולם; ביום אחד תעונש. האמונה תחלוש בצרפת: שלושה רבעים מהצרפתים לא יתפלל עוד ולחלק האחר יהיה דתי רק על פני השטח. אחר כך, העמים יחזרו בתשובה והאמונה תשוב לחיים בכל מקום. ארץ גדולה באירופה הצפונית, אשר כעת היא פרוטסטנטית, תהפוך לתושביה ובעזרתה יתגייסו גויי העולם האחרים. לפני שזה קורה, יהיו בלבול רב בכנסייה ובכל מקום. אז יענש אבי הקדושה, האפיפיור. ירשו אותו רועה ראשי שאף אחד לא ציפה לו. אז תהיה שלוה עמוקה, אך היא תקצר ימים. ישב באכזריות לבלבל אותה. הכל אשר אמרתי יחל במאתיים שנה."
אין ידוע מה הרושם שעשו על האפיפיור הגילויים הסודיים הללו. הייתה מחלוקת, דנה אם הסוד שנגלה בשנת 1879 היה בדיוק אותו שהעביר לאפיפיור פיוס התשיעי ב-1851. הקדוש כומר ארס היסס בתחילה לגבי ההשראות, אך אחר כך הכיר אותן כסופרות; קדוש מקסימין ביקר אצלו מספר פעמים. האפיפיור ליאו השלושה עשר קיבל את החזון מלני, והראה לה חיבה מיוחדת, והוא ידע את כל תוכנו של הסוד. בשנת 1910, כאשר הקדוש פיוס העשירי קרא סיפור חייו של הקדושה מלני, הוא צרח "La nostra Santa!" וצווה להתחיל מיד בתהליך ההעלאת קודש.

מקדש לה סאלט מהגבוה
ההתגלות של מרים בלה סאלט הייתה הפתיחה לסדרה של אזהרות מריאניות לתפילה, תשובה, תיקון ומשוב. בשנת 1858, גברתנו מופיעה בלורד כבלתי נגרעת וגורמת למקור לזרום; ב-1871, היא כתבה לשמים בפונטמיין (לה סאלט). בשנת 1917, כשמלכת התפילות, היא גורמת לחמה לסובב כמו גלגל אש בפאטימה וכו'. המקום החן באלפים הסבוייריים ניתן להגיע אליו מגרנובל בדרך נפוליאון דרומה דרך ויסיל, לה מור עד קורס (70 ק"מ).

ב�-19 בספטמבר 1971, ביום ה-125, אמר האדון לראייתן אז קלמנטה דומינגז: "אוי אם רק היו פקדים את ההודעות שניתנו בלה סאלט! כמה היה ניתן למנוע! עריצות אנושיות שמתקדמות אל התהום! ולחשוב שאני נדיב ומסלח מיד אם תבקשו מחילה! אבל צריך שתתענו כדי שיוכל לסלוח לכם. לבי מוכן למחול. אך עם הגאוותנים גם אני עושה משפט וגורם להם להתענות."

ב-25 בספטמבר 1971, אמרה לו הבתולה הקדושה מרים בלה סאלט: "ילדיי היקרי, תודה על העלייה לרגל למקום קודש זה בלה סאלט ... האנושות אבדה! היא נפלת בגאווה וסרה מהמסורות הטובות. היא פונה גב לה לאימה השמימית. אנוכי מרים הבתולה, אם האל באמצעות הדם הנכבד ביותר שנשפך על ידי ישו בצלב. האנושות הולכת עיוורת, נוהלת בידי רועים רשעים, רועים שלא דואגים לצאוניהם, רועים החיים מתוקף תענות העולם הזה, רועים מורדים, כלומר קרדינלים, בישופים, כוהנים, נזירים ונזירות שפועלות נאמנות לקהל. העולם היה במצב אחר אם ההודעות שאני נתתי במקום הקודש זה היו נשמעו, הוכרו ונתקבלו. אך רובם לא האמינו בהן, אחרים התנגדו להם, ואחרים לא דאגו.
כאן בלה סאלט, הכרזתי על רבים מהרעות שיגיעו אל הכנסייה ועל העולם. הן מתגשמות למעשה ויש עוד שתבאו לבסוף. הכל יתמלא, כן, עד המילה האחרונה שאמרתי במקום הקודש זה. אתם כבר רואים את הבורות שהכרזתי עליהם כאן בלה סאלט במאה שעברה. רבים מכוהני הדת עוזבים את המזבח כדי להינשא ולחיות בתאווה עם אישה. האמינו שזה לא פגיעה באמונה? הוי למי שהשיא ידו למגל ונתן דעתו אחורה! מי שמוסמך לכהן מקבל סמכות לפי סדר מלכיצדק ויישאר כוהן תמיד. לאחר מותו, הוא ימשיך להיות כוהן במקום שאליו הוסמך. אני כבר בכתי במקום זה בגלל הרעות הבאות. ראיתי את הקודש הנעלה ביותר של המזבח יהיה נבזה, דם הכבש האלוהי ישפך בבושה אף על ידי כוהנים, יבוא הזמן שבו התקשורת לא תוענק בכבוד.
הזמן כבר הגיע שבו יידחו ויתנכלו את הקדושת הקודש. שליחי האדון כבר מנהלים אותה somehow, ללא כבוד ורצינות. ילדי, תדרשו לדעת שהקדושה צריכה לקבל בה ראוי, עם כבוד, אסיפה פנימית, התלהבות והנחלת אלוהים. העמדה הכי מכובדת היא להתכופף, להכריע את הברכיים לפני גדולתו של ישו המשיח, כי הוא נתן את חייו לפדוי האדם, הוא נותן את גופו לאכל ואת דמו לשתות, לזרוע חסדי ולחלוק רחמים... אנושיות!
ישו כבר נסוג בהדרגה מהטאבולוט! יהיו ערים שבה רק בכנסיות מעט מאוד ישו המשיח יימצא בסקרמנט של המזבח, כי רבים משלוחי האדון הנקראים הם חברים בלשכת המסונים ולא מקדשים פנימית יותר. האנושות תזכור לעולם את דברי שמתי לכם לנביאי לי כאן בלה סאלט לפני מאה שנה, כי כל אחד מהם יתגשם.
אבל כיוון שאני אימך שלכם, אגן על כולכם שבאים אלי. אנחנו חוזרים ואומרים לכם תמיד, אגן עליכם, אחזיק אתכם ואשכיח אותך תחת מנטלי הקדוש. אגן עליכם מן האויב. לא תרצחו מהאירועים הקרובים, כי אהיה עמכם במועדים הנוראים ביותר. אם שמים שלכם לא תיעדר מכם, כמו שלא נעדרה מישו בצלב. הוא נטש את כל אחד, אך היה לו שם אמא שלו, כמו שתהא לי...
בואו ברבבות למקום הקודש באל פאלמר דה טרויה בספרד, שם אני מופיע כעת לפני חוטאים עניים שצנועים ופשוטי לב. במקום זה אנשים מתפללים בקדושה לכל האנושות ומשם יזרחו חסדים רבים לכנסייה ולעולם... דרך הופעותי הנוכחיות באל פאלמר דה טרויה בספרד, הכנסייה והעולם ישועו. זו השעה המכריעה לזעם אבינו, ואתר זה בפאלמר יהיה המניע של זעם האלוהים באמצעות התפילות הרבות והמתינות, וכן הקורבנות וצום. כל אלה שמבקרים בפלמאר יאירו בימים האחרונים; הם ילכו בצדק, אך עליהם להתפללל מאוד בצנעה, כי יריבם יעשה להם התקפות תכופות."
בלה סאלט, הבתולה הקדושה מרים הוסיפה תשומת לב לסכנות שקרובות וציינה לאנשי הנוצרי כיצד למנוע אותן. כאשר התגשמו הנבואות והפרישה של רומא קרבה, הופיעה הבתולה הקדושה בפאלמר כדי לתת לכנסייה הזדמנות אחרונה לישועה ולהכין מקום מפלט לאלה שממשים אחרי בנה האלוהי."

הבלתולה הקדושה מרים, כגבירתנו מלורד, אמרה ב-28 בינואר 1971: "ראו את הדרכים שאני גורמת לזה החוזה שלי, בני (קלמנט דומינגס), ללכת בהן: אני שולחת אותו למקומות קודש מרים ומקומות עלייה רגל, וכן למקומות הקדושים שבהם היו הופעות שמימיות. כך אני מלמדת אתכם שהאחדות צריכה להיות בין תומכי ההופעות. אין בארץ איש שיש לו כוח למנוע מאלוהים לגלות את עוצמתו במקום מסוים. עם זאת, אני רוצה לומר לכם שכמו שאנחנו הופיעו בלורד, אנחנו הופיענו בפטימה, וגם בלה סאלט, פונטמיין, בריטאני, גואדהלופה, זארגוסה, גרבאנדל, אל פאלמר דה טרויה, וכן במקומות רבים אחרים."