ילדה, האם את יודעת למה ביקשתי ממך לתת לי את חייך? האם את יודעת למה אמי ביקשה ממך לעלות על ההר בשנות הראשונות של ההופעות ולהניח שם את צלבי? זה כדי להראות לך כמה חייך צריכים להיות בסדר עם השלי בכל דבר, כולל סבל. כמו שאני הלכתי לפסגת הגולגולה, לצלב, כך גם אתה צריך ללכת, כדי להיות כאילו. הצלב שלך הוא האדישות של האנושות להודעות שאתם משדרים מליבנו הקודש; חבלייך הם התקפותיהם המתמשכות של אויבי האל עלי ועל אמי; כתר הכוכבים שלך הוא הבלבלות המתמדת אף שלהם סבבך; המסמרים שלך הם ההסרעות המתמידות שאתה רואה במספרם של אלה שהם באים כאן; הצלב שלך הוא הסבל היומיומי המתמשך שפוגע בך יותר ויותר.
הסבל הזה משרת את ישועת הנשמות, אחרת לא תושיע אף רבע מאנושות. לילדיי, אני מבקשת ממך שלא להיות יהודה הבוגד, אלא יוחנן נאמן ומשמעתי. יעשו זאת ההודעות, כי מי שאינו רוצה לעשות כן, ישפט על ידי צדקת אביו. העונשים מגיעים וכל דבר נותר כמוהו. אם אין תשובה ותיקון, אני מאפשר לבכי הגדול ביותר להישפך על האנושות. המלאכים כבר מחזיקים את שוטי הכאב בידיהם, ואם הם לא ישמעו לי, אני נתן להם רשות לפגוע בארץ עם גוייה מלאה בשופע, עונג ורעה. אלה אזהרות אחרונות".