יום ראשון, 4 באפריל 2021
יום ראשון של פסח – חג השבועת על תהילת התקומה של האדון
התרצה מאלוהים האב שניתנה למראינה סוויני-קייל בנורת' רידג'ויל, ארצות הברית
שוב (מאורן) אני רואה לאש גדולה שאנוכי מכירה כלב האב אלוהים. הוא אומר: "הללויה! היום חוגגים את ניצחונו של בני* על החטא והמת! זהו ניצחון שפתה את השטן. הבוקר היה שקט ושרוי שלום, בשונה מהרעש הסוער של יום שישי הטוב. קומתו מן המתים הייתה שקטה ושלומית ללא תהלוכות. אך התוצאות של תקומתו הובאו ניצחון דרך הדורות אל לב המאמינים."
"כל השמים חוגגים את ניצחונו היום. כל הבעיות נדמות להיעלם באור הנצחי של ניצחונו. היום אני חלק ממשפחת הלב של העולם וניצחון על החטא בכל לב. שמחו עמי!"
קרא יוחנן 20:1-18+
תקומת ישוע
1 וביום הראשון של השבוע, באה מרים המגדלית לקבר בשחר, בעודו עדיין חושך, וראתה שהאבן הוסרה מן הקבר.
2 אז רצה ובאה לשמעון פטרוס ולתלמיד האחר, אותו שאהב ישוע, ואמרה להם: "לקחו את האדון מן הקבר, ולא ידענו איפה שמו."
3 אז יצא פטרוס עם התלמיד השני, והלכו אל הקבר.
4 שניהם רצו, אך התלמיד האחר קדם את פטרוס והגיע לקבר ראשון;
והוא כופף לראות לתוך הקבר, וראה את הבדים השרויים שם, אך לא נכנס.
אז בא שמעון פטרוס אחרייו ונכנס לקבר; הוא ראה את הבדים השרויים,
והמגבלה שהייתה על ראשו לא הייתה עם הבדים אלא גוללת בנפרד במקום.
אז נכנס גם התלמיד האחר, שהגיע לקבר ראשון, וראה ואמין;
כי עד עתה לא ידעו את הכתוב, שצריך לעלות מהמתים.
אז חזרו התלמידים לביתם.
ישוע מופיע למרים המגדליתה
אבל מריה עמדה בוכה מחוץ לקבר, ובעוד היא בכי כופה לראות לתוך הקבר;
והיא ראתה שני מלאכים בלבן יושבים במקום שגופתו של ישוע הונחה, אחד בראש ואחד ברגליים.
הם אמרו לה, "אישה, למה את בכי?" היא אמרה להם, "כי לקחו את אדוני ולא ידעתי לאן הונח."
אמירת זאת פנתה אחורה וראתה את ישוע עומד, אך לא הכירה שזה הוא ישוע.
אמר לה ישוע, "אישה, למה בוכה? מי תבקש?" חשבה שהוא הגנן, אמרה לו, "אדוני, אם אתה נשאת אותו, סגור לי איפה השכבתו, ואני אשאו אותו."
אמר לה ישוע, "מריה." פנתה ויאמרה אליו בעברית, "רבוני!" (שמשמעותו מורה).
אמר לה ישוע, "אל תתפוסני, כי עוד לא עליתי אל האב; אלא לך אחיותי ואמרי להם, עולה אנוכי אל אבי ולהיכלכם, אל אלהי ולהיכלקם."*
הלכה מרים המגדלית וסיפרה לתלמידים, "ראיתי את האדון"; והסבירה להם שאמר לה דברים אלו.
ישוע נותן לתלמידים הסמכה לסלח חטאים
בערב היום ההוא, הראשון בשבוע, כשהדלתיים נסגרו שם היו התלמידים מפחד מיהודים, בא ישוע ועמד ביניהם ואמר להם, "שלווה עימכם."
אחרי שאמר זאת, הראה להם את ידיו וצידו. אז שמחו התלמידים כשראו את האדון.
* אדוננו ומושיענו ישוע המשיח.