יום ראשון, 21 בינואר 2018

יום ההודיה ה-32 של מרים, מגינת האמונה

הודעה מאבינו השמים שניתנה לנביאה מורין סוויני-קיל בנורת' רידג'ויל, אמריקה

שוב אני (מורין) רואה להב גדול שאנוכי מכירה כלב אבינו השמים. הוא אומר: "אני העכשווי הנצח, יוצר הזמן והמקום. בי כל האמת - פתרון לכל בעיה. היום זה נקבע כחג מרים, מגינת האמונה. עם חוסר התודה קיבל אדם את החסד הזה,* אף על פי שהחסדים הקשורים לכתרת זו הם נפלאים. הכותרת הוענקה בזמן שבו מסורת האמונה הייתה בסכנה גדולה, ויום היום היא ממשיכה ולמעשה סוכנת לאמת. רק לקרוא למגינה גורם לשטן לנוס. התקפותיו מתחזקות והרע שלו נחשף."

"אני סבלת מאוד במהלך עונשו של בני כך שכתרת זו תגלה לאנושות. דמיינו את צערוני כשלא נתמכה על ידי אלה שהצריכו אותה ביותר - כנסייתי."

"ביום היום, האמונה נראית כאופציה לבחור או לשכוח - דבר דומה לחיים ברחם. אוצר היקרי לכל הדורות - מסורת האמונה - לא נחשב כדבר שצריך להגנה מיוחדת או ראוי לה. אלה שאינם מעריכים את אמונתם כבר בידיו של השטן. ניתן לראות זאת באופן ברור שהדבר מתייחס לחלק גדול מהלב העולם."

"היום, אני מבקש מקלרי ודתיים לסמוך על מגינת האמונה כדי להגן על אוצר קריאותיהם שמתקפות רבות נגדם. בקשו את החסד להכיר התקפות נגד אמונתכם. כל אלה שתומכים במשימה הזו** צריכים לעשות זאת גם כן."

* במרץ 1988, הנציבות הקתולית של קליבלנד דרך "מומחה תאולוגי" , דחה סופית את בקשת גבריאל המלאך ב-1987 לתואר 'מריה, מגינת האמונה' בטענה ש-'יש לה כבר מספיק תוארים'.

** המשימה הקומקנית של אהבה קדושה ואלוהית במרנתה מעיין ומקדש.

קרא את אפרסים 6:10-20+

לבסוף, הִתְחַזּקוּ בָאדון וּבְעוצמתו. לבשוּ כָל שׁרי צה"ל של אלוהים, כדי שתוכלו לעמוד נגד תככיו של השטן. כי לא נלחמים בבשר ובדם, אלא בסגנים, בשלטונות, בעולמי החושך הזה, ברוחות הרשע במרחבים הגבוהים. לכן לבשו את כל שרי צה"ל של אלוהים, כדי שתוכלו לעמוד ביום הרעה, ובעשות הכל - לעמוד. עמדו לפיכך, חגרו אמת על מותניכם, ולבשו שד כושר הצדק; והניחו את רגליכם בנעלי הכנות הבשורה של השלום; מעל לכל קחו מגן האמונה, בו תוכלו לכבות כל החצים הבוערים של הרשע. ולקחו קסדה הישועה, וחרב הרוח, שזה דבר אלוהים. התפלל בכל עת ברוח, עם כל התפילה והבקשה. לשם זה השקיעו את עצמכם בכול תאבון, מבקשים לכל הקדושים, וגם לי, שתינתן לי דיבור בפה פתוח, להכריז על סוד הבשורה, עבורו אני שגריר בשלשלות; שאוכל להודיע אותו בחזקת פנים, כפי שהנאמן לדבר.