יום רביעי, 20 בינואר 2016

כפלה של גבירתנו קארמן. נקוקלי - אנטיווקיה. קריאה דחופה מישו בסעודת הקודש לאנושות.

הפרשיות גוברות ויותר כל יום, האמונה מתה בלבבות רבים של אנשים!

שלומי עימך, ילדי.

הנה, קטנה, על הבידוד שבו אני מצוי, מעטים מאוד הם אלה שהגיעו לבקר אותי בלב סתמי. אני מרגיש בודד, ילדי עוזבים אותי נטוש; דלתות ביתי פתוחות והן הזמנה להיכנס ולבא ולקרא לי לנחם אותי. אך לא, הם עוברים את ביתי מרחק, עושים את סימן הצלב במהירות, כאילו אני רוח רפאים. מה צער שאני מרגיש לראות הכל זה! הרובה המכריע של האנושות מטפל בי בזלזול.

אני רק אלוהים בעת הקשות בחייהם; אני רק אלוהים כדי לפצור בעיות עבורם. אני רק אלוהים במחלות, במצוקות ובזמני צורך. אם יש באים, הם לא באים לדבר עם, אלא לבקש ממני לרפא אותם, לעזור להם או לשנות את גורלם. אחרים הולכים רחוק יותר ובאים בידיעת-צרה לבקש ממני כסף או דברים חומרים, ללא הבנה שהדבר החשוב ביותר לי הוא ישועת נשמותיהם. יקרי אלה, הם חיים דאגות על הדברים של העולם הזה מאשר לשלומם ולחיים נצחים!

הפרישה גוברת יותר ויותר כל יום, האמונה מתה בלבבות רבים של אנשים. אני שואל אותך: מה יהיה ממך ילדים טיפשים כאשר יבואו ימי הצרה והלא תמצאו אותי אז בשקט מקדשי? הוי לכם אשר פונים את גבחכם אלי היום ולא את פניכם, כי לא ידעתם את צרת הרוח שמחכה לכם! היום מסרבים לבוא אלי ולנתחמי, ומחר תהיו אתם אלה שהם צועקים אלי, מבקשים ממני נחמה וזה יהיה לשווא, כי לא עוד תמצאו אותי.

בעוד זמן קצר יבוא השומע הגדול והביתות שלי ישתקפו, העבודה היומית תשעה ותאחזרי שוכני. אז, כל אלה שהם מתנכלים אלי היום יחלו ורבים מהם בידיהם יעברו את שמי, יסורו ממני וייאבדו החיים הנצחים. ראה, בני, כיצד הם מטפלים בי; הם באים לביתי לא לעבוד אותי ולא לשבח אותי, אלא לצלם תמונות, כאילו הביתות שלי היו מוזאונים או מקומות ציבוריים שבו ניתן לדבר, לבקר ולעשות הכל חוץ מתפילה. אמנם אומר לכם: בדרך שאתה מטפל בי כך תטופלו גם אתה. כל פעם שתבוא אלי עם לב נכון, אז אחזור בזכותך כאשר תחלוצו בגן עדן. כל פעם שתסרב לי, אז אחזר בזכותך כאשר תחלוץ בגן עדן; לכל פעם שתכחישני לפני האנשים, אז אכחש בך לפני אבי: כי אמנם אומר לכם: מי שיכחיש אותי לפני האנשים, אשכיח בו לפני אבי; ומי שיצדיק אותי לפני האנשים, אתו אצדיק לפני אבי.

בני, מסעכם לגן עדן קרוב אליכם, אני מרגיש צער בדעת שאנשים רבים לא יחזרו לעולם הזה עוד פעם. אני מחכה לכם, בני האדם הבלתי נודעים והחוטאים; באו והתגוששו לפני ואתחללו את רוחי ושאלו ממני חסד ורצון, ואנכי מבטיח לך שאעשה זאת. זרועותי פתוחות, מחכות לכם בשקט של כל מקדש. אזהרתי תפסיק את רוב בני האדם לא מוכנים; נשמתם, בשל חוסר אלוהים, לא יעמודו במבחן, ורבים ימותו לנצח.

אני עושה קראות אחרונות לכם: נואפים, זוניות, זנות, הומוסקסואליים, שיכורים, סוחטי סמים, גנבים, רוצחים, אוקולטיסטים, מכשפות, קוסמים, צמאי כסף, אנשים תאבי-חמדה ואחרים חוטאים של העולם הזה שנמשכים לחטוא וחוזרים על כך ללא אלוהים ולא חוק, כמו צללים נודדים. אני אומר לכם, רבים מכם לא יחזרו; במסעכם לגן עדן אני אפריד את הכבשים מהעיזים ואם בני האבדון אינכם מתחרטים, אנכי מבטיח לך שדיני עליכם יהיה: סורו ממני, אין לי דעת בכם; הלכו לאש הנצחית שם מאסטרכם מחכה לכם! זכרו מה אמרתי: לא כל מי שאומר לי אדוני, אדוני יבוא למלכות אביו, אלא זה שעושה את רצונו.

אז, התעוררו ילדי הכפיים והפסיקו ללכת בחטא, כי היום אזהרתי קרוב; אזהרתי אינה מיתוס, סיפור או ביזוי, אלא ריאליות רוחנית שתפסיק רבים לא מוכנים. שמחו, בני, כי יום גאולתכם קרוב! שלומי נותן לכם, שלמי נתתי לך. התחרטו, כי מלכות השמים קרובה.

מורה, ישוע מהקודש הקדוש.

הפצירו את הודעותי לכל בני האדם.