יום ראשון, 27 במרץ 2016

יום ראשון של הפסחא

שלום ישוע, הנוכח תמיד בסעודת הקודש על המזבח. אני מאמין בך, מקווה בך, מכבד אותך ומהלל אתך, אלוהי ומלכי. תודה שאתה מחכה לנו כאן בקפלה הזו. חג הפסחא! ישוע, חג פסחא שמח! תודה על המיסה הקדושה והקומוניון, אדוני. אני אוהב אותך!

“תודה וברוך בני (שם נמנע) שעמדתי עמך היום. מעטים יבואו כאן ביום החג הגדול הזה. עם זאת, אנחנו מחכים להם. אני ממתין בסבלנות לנוכחות ילדי.”

תודה ישוע. אוהב אותך אדוני.

“ילדתי, השבוע שעבר היה קשה ומנסה; לא?”

כן ישוע, אך לא כמוהו של שבועך. אני עצוב מאוד על שלא הגעתי למיסה ביום חמשת הימים הקודשים והליל הפסחא, אף שהמסה היום הייתה יפה ביותר.

“כן ילדתי. אנחנו מבינים. ביצעת מעשה של רחמים במקום זאת, ילדי. אני יודע כמה נזרקו מאהבתי.”

ישוע, אולי לא הצגתים את האהבה בשבועות האחרונים. זה היה זמן מתוח מאוד. נראה שמתחילים לבצע אחד לשני במקום להיות מואחים. אנחנו מצטערים על חלקינו בהגנה ועל ניסיון להסביר את עמדתי. צריך היה להיות כמוך, שכן ‘לא פתחה פיו.’ פעמים רבות הפה שלי מנצח אותי. סליחה אדוני על הזמנים שאינני שומר השלום. אני רוצה להיות אך לפעמים מחליט לעמוד על עצמי וזה מאוד גאה. תוכל לסלק לי, ישוע?

“כן ילדתי. אנחנו עוזרים לך לגדול ונמשיך לעשות זאת.”

תודה אדוני ואלוהי. ישוע, תודה על הריפוי (שם נמחק! הallelujah למקור כל הברכות הזרות! תודה אב, בן ורוח הקודש. אני מודע מאוד! אנא עזור לו להמשיך להתרפא ולהחלים מהדבקויות. עזר לו להשיג משקל ולחזור לכוחותיו. אדוני, אני מאמין שאתה ריפית אותו ולא תעשה זאת רק כדי לעזוב אותו סובל ממחלות אחרות שעלולות לגרום לו להמשיך לדעת. ישוע, אנחנו בוטחים בך. אני יודע שאתה עושה את הטובה ביותר עבורנו. עזר לנו לטפל (שם נמחק). עזור (שמות נמחקים) להשיג שלום. כל אחד מהנו צריך שלום ישוע, ואנחנו גם צריכים אחווה. אני משאיר את כל העולות והדאגות לרגלי הצלב הקדוש שלך. אדוני, אנא רפא (שמות נמחקים) מסרטן שלהם. ישוע, אנחנו בוטחים בך.

כבשי קטנה שלי, תודה על נשיאת צלב המחלה. אני יודע שזה היה קשה לך במיוחד עם כל הצלבים האחרים. אני מודים לך. הנשמות שהקרבה השפיעה עליהן יחזירו לך תודה ביום מן הימים. זה צלב כמעט הגיע לסיום, ילדי. רק עוד מעט זמן. זו הייתה חג הפסחא קשה עבורך בשביל סיבות רבות, אך אני מבטיח שמאמציך לא היו לשוא אלא למען הנפשות והן היו פוריות ומשתלמות. אני אלוהים מודע ותודה לך.

ישוע, זה נראה מאוד קשה ואף בלתי אפשרי עבורי. אך ללא חסדך זה היה בלתי אפשרי. עכשיו עם זאת זה נראה דבר קטן מאוד. בהשוואה ליסוריך בגולגותא ולצערך על הנפשות, זה לא משמעותי כלל. אני רוצה שהייתי אמיץ יותר. אני רוצה להיות אמיץ גם עכשיו. אין לי מושג מדוע איני, ישוע. אתה נותן לי כל סוג של סיוע. אנא עזור ליה להמשיך לגדול בקדושה אדוני. אני מתרגש כאילו, אף על פי שאתה מסייע לי, אני נע אחד צעדים קדימה ושלוש אחורה.

“ילקוטי, זה כפי שהדבר נראה לך, אני יודע. אתה תבין יותר אם אפשרתי זאת. לא אתה הזה שמבקר את צמיחת קדושתו או חוסרו שלך, עם זאת. אני אשפר על כך, ילדי קטן. אם הצלבים שלך היו תמיד בגודל זהה, מיד תהיה מיומן בנשיאתם ובעצם הם ייראו קלים כל כך שנראה שהם אינם צלובים כלל. כמו אתלט שמטרתו להגביר כוח שרירים, המשקל חייב להיות גדול יותר עם הזמן. כן גם בחיים הרוחניים. כדי להגדיל את יכולתך לסמוך, להתייחס אלי בבעיותיך, על המשקל ואף מספר הצלבים לגדול. כאשר כל צלב הופך לכבד יותר, כוחותיך נבדקים ואתה מרגיש כאילו לא תוכל לשאת את העומס. אתה מתחיל לתרום יותר, להתפנות אלי ולקבל את החסדים הנדרשים לנשיאת כל צלב. אין ביכולתך להעריך אותם ואין אפשרות לראות שהצלבים האלה כבדים הרבה מהם שאתה נשא בעבר. לא ניתן להשוות בממד פיזי כי מדובר בריאליות רוחניות. כן, ילדי, גם ריאליות פיזיות כלולות כאן כמו כאשר אני מבקר אותך עם צלב של מחלות גופניות או סבלות, אך המטרה העיקרית היא רוחנית. לפעמים הצלבים שנתנים לך הם טהורים רוחניים ואף פעם רוחניים ופיזיים. כך תראה, ילדי קטן, לא יכולת אתה להעריך את ערך ההשגים מהצלובים שאני שולח או אף מאפשר. זה בלתי אפשרי בעודך גורר על הארץ.”

“כן, ילדי, אני יודע היטב את הזמנים שבהם כשלת ונפלט, אך נפילה איננה פשע בלי סליחה, לא? אם כן היה, אזי גם אנכי ישוע, נפלתי שלוש פעמים במהלך סבלותי. זכור שברגע שנופלים, עליך תמיד להסתכל לשמיים לעזרה. אל תשקף את הדברים או האנשים בעולם הזה, אלא רק לשמיים. היה טוב שהבקשת מהחברים הקרובים שלך להתפלל עבורך. גם זה הוא הסתכלות לשמיים לעזרה, אך בחיפוש עזרה כדי לבצע זאת. זה טוב, ילדי. כאשר אחד נופל או כשול, בדרך כלל כי עיניו הוסרו ממני, ישוע. אם תביטתי עלי, אני אשקם אותך ואעשה את דרכך ישרה. כן, עוד תנושא צלב אך זה קל יותר לנשוא עם העינים קבועות עלי. זכור כמה היה קל לך לרדת מהגבעה הסלעי לאחר הגעה למערה, בעיניך עלי. זכר זאת לעיתים קרובות, ילדי וזה יהפוך לקשה פחות לשאת צלבים כבדים ילדתי. כל ניסיון בחיים הופך ללקח עבורך; כאשר מביא אותו אלי לברור. אני אוהב אותך, בתי ואני הולך עםך. אני הולך עם משפחתך ומאהביך, כי אני אוהב אותך ואני אוהב אתכם בליבי הקדוש. כך מלאה ושלמה היא אהבתי אליכם. אתה רואה את פרי אהב�תי וחסדי ב(שם נמחק) מחלתו. כבשי, אין ספק שאשפיתי (שם נמחק) מהסרטן שהשתולל בגופו. בתוחלה בי. זה נשמע טוב מדי ילדתי ורק הביאוציפסים הוכיחו זאת?”

כן, ישוע. תהילה לך אדוני ישוע כריסטוס. אתה הרופא הגדול ואני מודה לך על חסדי וחסדו שלך, אדון. טובתך אין גבולות, אדון. תודה.

“ברוך הבא, בתי. אני יודע על האנשים הספקנים שמזכירים טעות בביופסיה או שלא כיסו את כל השטח. אל תשימי לב לדברים כאלה. היו ספקנים גם בזמני כשהלכתי על פני הארץ ויש תמיד ספקנים בעולם הזה. זה בגלל חוסר האמונה. אמונה נדרשת כדי שיפעלו נסים, ילדי. ללא אמונה לא עושה אלוהים נסים. הפרד עצמך מדברים כאלה ותקבע את מבטך על משיח רחמני שלך שהשיב לתפילותיך, תפילות משפחתך וחבריהם ו(שם נמחק) התפלות. שמחו ושאגו. לגבי הצלבים האחרים, זה לא הזמן שאני מעלה אותם ממנו, כי יש עוד לימודים ללמוד ולטהרה נוספת. עם הזמן, יקטנו צלבים אלה. בתוחלתי. בתוחלת רחמי. בתוחלת אהבתי. אמונה זו נדרשת, ילדי, עכשיו ובאשר לבוא.”

תודה לך, ישוע יקר לי, אדוני ואלוהי. אני אוהב אותך.

“ואנחנו אוהבים אותך. עכשיו, תהיה בתפילה כאשר אתה ו(שם נמחק) מתכוננים לליל זה עם ילדיי הצריכים. הישאר בשלווה. אשלח חסדים לשלום ושמחה. זו הדבר האחרון שאתה רוצה לעשות הערב, בני ובנותי, אך עשה הכל מאהבתי. זה לא הזמן לנוח מהעייפות שלך בעקבות המסע הארוך. ילדי, אין זמן מנוחה כעת המשיך הלאה ותסמוך עלי. אני אשלח לעזרתכם ואגיד לכם את הדרך. הישאר באהבה, בתחושת רחמים, בשלום, בשמחה. אתה עייף, יודעתי. בתי, מנוח בידי. אם תאפשר לי, אני נשא אותך.”

כן ישוע. אנא נשאה אותי. הובילני דרך הלילה הזה וכל השבוע הבא ברוח של שלווה ושמחה. אני צריך אתך אדוני או שאיני יכול לעשות דבר, לא לבד מהמעשים החסדיים שהרצית ממנו. חי בי. חי בידי. תן לי את העיקרי של נוכחותך, אהבתך. מלא אותי באהבתך האלוהית. יהיה זה זורם דרךי ישוע להיות נשא אל אחרים. רוח הקודש מלאנו באש אהבתך וחסדך. עבוד בינו וביניהם רוח הקודש, מאהבת נפשותינו כך שנהיו תלמידים נאמנים של ישוע המשיח.

“זו תפילה שווה, כבשי קטן שלי. אני מקבל את התפילה שלך ואעשה אותה כמו שהבקשת.”

תודה לך אדוני על חסדך וחנונך. אדוני, תודה לך על בניך הכוהנים הקדושים. תודה לך על קריאותיהם. הם מתנתכם לעמנו. הוביל, שמור והגן בהם, אדוני.חדש את רוחם ותן להם אומץ, שלווה, עוז ואהבה גיבורתית. עזר לנו, צאנך, לאהוב ולתפול עבור הרועים שלנו שהביאו אלינו את הסקרמנטים; שהביאו אותך אלינו בקדוש הקודש, סקרמן המזבח. שפר רוח קדשך ישוע וחדש פני הארץ. אבינו האלוהים, תודה לך על שליחת בנך למת עבורנו בצלב ולקום מן הקבר. אתה האב המושלם, אלוהי בוראנו. אוהבים ומחזיקים אותך, אלהינו ומלכנו. תודה לך על אהבתך ועל התוכנית המושלמת שלך. אביהו לא תעזובני. אנא אל תקח את מחשבותיך ממני אף לשניה אחת או שאבדתי לנצח. אוהב אותך אלהי. ישוע, יש לך עוד דברים להסביר לי?

“כן, ילדי. המשיך לתפול עבור בתי היפה (שם נמחק). היא בידיים שלי. אני שומע את התחינות המתפללות של כל האוהבים אותה. תפילות אלה לא יחזרו ריקות, אלא יביאו פרי רב. המשיך לתפול. ממשיך לבטוח בתוכניתי. הכל יהיה בסדר. ילדי אור חייבים ללמוד להיות אורות בחושך ורק כך ניתן לעשות זאת על ידי להיות מאוחד אליי, מקור כל החיים והאור. האור שלכם צריך לגדול ולהגבר מהניצוץ (שם נמחק) סיפרו לך עד שזה לא רק להבה, אלא אש גדולה שתאיר את הלהבות האחרות של אהבה, אך לא תצרך אותן. התבוננו בסנה הבוערת שנגלה לבני הולמי הקדוש, משה. הסנה הזו בוערה בכוח ואהבת אלוהים, אך היא לא צרכה את הסנה. במקום זאת, הסנה נהפכה לנאורה באורי, בחמימי, בכחי. זה מה שאני מבקש ממך, ילדי האור. כדי לבעור כך בהיר עם אהבת האלוהים, עליך למת לאת עצמך. תן לגאוות שקרית, גאוליות, ריכוז עצמי וכל חטאים של גאווה להיות נשרפים עד שתיטהרו באור המשיח. אז, אתם תהיו נשאי אורי, אהב�תי ורחמתי. התפלל ועבד לשלוום, ילדי. התפלל לשלוום. זה הכל. ברכתכם בשמי אבינו, בשמי ואבשם רוח הקודש שלי.”

תודה לך ישו. אני אוהבת אותך, ישועי.