יום חמישי, 2 ביולי 2015

הפקדה של מריה הקדושה.

רענון הבריכה אחר הצהריים בקפלת הבית בבית הכבוד במלצאט. האב קנטניך מדבר דרך כלי שלו אן.

בשם האב והבן ורוח הקודש אמין.

היום מדבר האב קנטניך מהשמים: אני, האב קנטניך, מייסד תנועת שונשטט, מדבר היום, ביום הפקדה של מריה, למשפחתי השונשטאטית.

ילדי שונשטט היקרים באופנבך/מלצאט, אתם גם אהובים במיוחד על ידי מייסדכם, האב יוזף קנטניך. הם רצו להסיר אותך מסעיף האמהות, אך את, אנני הקטנה שלי, עשתה את ההבטחה הזאת נאמנות, את החברות הקודש הזאת לפני 24 שנה בשונשטט, ואתם ממשיכים להיות חלק מהמשפחה הזו כילד שונשטט. גם את, קטרין היקרה שלי, חיית את חיבור השונשטט הזה כחברה במשך שנים רבות. בווועדות רבות היו לך תפקיד מנהלתי. עשתה כל מה שהיה בכוחך, ומעולם לא יצא תלונה מפיך. גם אותך רצו להסיר.

אני עדיין יכול להבין, משפחת שונשטט האהובה שלי, אם לקחתם ממנו את התפקידים המובילים של ילדיו. אך באותו הזמן גם גירשתם אותם מהמשפחה, אף על פי שהם נתנו לי, היוצר, ואז לכל הגן, את הבטחת האמון שלהם. הם עדיין חיים בתרומת שונשטט היום. לא יום אחד הם שכחו מה שניתן להם בשונשטט. הם מעולם לא שכחו את האהבה העמוקה לברכת אם, אם משולשת, מלכה ומנצחת של שונשטט. למעשה, התפילות של שונשטט הפכו לנורמה היומית עבורם. אני קטנה אנAnne לעולם לא שוכח להתפלל תפילות אלה בבוקר ובערב ולרבים אחרים שנכללים ב'להיות מעלה'. גם היום היא אוהבת אותי ובאה אלי עם דאגותיה. אפשר לי לדבר עימה מגן העדן. שזה קיבלה הודעות מאב גנאי במשך 11 שנים אין דבר מסוכן לתנועת שונשטט. זה היה צריך להיות מקומו בתנועה הזאת ללא עוד.

כן, הם הוסרו מכל הקבוצות בתנועת שונשטט. גם אמות הקבוצה דחו אותם. אף אחד לא דבר אליהם יותר. זה היה מר לילדיי, שכן הם נתנו הכל לשונשטט ואימהותיהן. רבות מהאמהות הביאו אותם לתרומת הראשונה והתרומה לחבר. הותר להם להוביל קבוצות ובעוד שהם מנהיגים מחוזיים לקחו על עצמם משימות רבות. אהבתי קטנה קתרינה הייתה נושאת דיוויזיה במשך שנים.

היום, ביום זה של חידוש הבטחת התרומה, רוצה לתת הודעה זו לתנועת שונשטט כי זה מאוד חשוב, אהבתי שם בשונשטט.

אני מתגעגע מהשמים שאנוכי לא אשמח לקבל קדושתו על ידי האפיפיור פרנסיס הקרוי "הנביא השקר". איני רוצה להיות מוקדש תחת משכנו. בכל חיי בארץ דחתתי את המודרניזם. הייתי נאלץ לחגוג את ארוחת החברות במזבח העממי בכנסייה חדשה של התפילה. זה לא היה רצוני וצוואתי. אני נשכח לגמרי. לכן, גם היום אני עדיין עצוב על כך, כי הארוחה הקדושה והאמיתית היחידה זו לא זכתה להכרה. משפחת שונשטט יקירה, יש רק ארוחת קורבן אחת קדושה, לפי הטקס הטרידנטיני של אפיפיור פיוס החמישי, שהוקדש. היא נפוצה בכל העולם.

גם ילדי גם הושיטה את עצמה לרשותי, מייסדת משפחת שונשטט. גם היא סובלת הכל למען שונשטט. אין דבר שהוא יתר על המידה - אף היום. לכן אני דואג שההודעה הזו תישלח למשפחת שונשטט שלי ושהיא לא רק תקרא ותשמר בבית אב קנטניך, אלא גם תהיה ידועה. אני רוצה להציל את משפחת שונשטט מהדעיכה של הכנסייה דרך המודרניזם.

משפחתי היקרה של שונשטט, האם לא הבנתם שאין אפשרות לחגוג חג קורבן קדוש כלפי העם ואשר הקבלה ביד היא עוון חמור כלפי הגואל? ללא יראה מקבלים אותו לידה, בן אב השמים, ישוע המשיח, ומביאים אותו לפיו בעצמם. בקרבה לא-קודש מקבלין אותו. רק כהן מותר להחזיק דבר קדוש זה בידו ולתפוצו בקבלה פומית. זו רצוני מהשמים, משפחתי היקרה של שונשטט. גם שם יש לי תפקיד להציל אתכם. סבלתי וסבלתי הרבה על הארץ למענכם. מכאיב אותי כשמשפחת שונשטט לא ממלאת את משימתה.

ילדתי שלי כאן במלצ עם צואנה הקטנה כבר סגרה את גנת מרים ומציעה מחדש את הנדר בכל שנה. 10 שנים כבר הם עושים נדר זה והם חיים אותו לדוגמה למשפחתכם.

הותר לי לדבר איתך היום ואני מאוד תודה על ילדתי שלי שעמדו עד כה וישכו לעשות זאת עבורך באופנבך/מלצ, בבית התכלת, שאפשר היה לקנות ולהתגורר בו 4 שנים לפני כן לפי בקשת אב השמים.

עתם אני מברך אתכם כלכם, משפחתי היקרה של שונשטט, מהשמים בטריניטי, האב, הבן ורוח הקודש. אמן.

אמא יקרה ביותר, אם תלת-פעמיים נודעת, מלכת ומנצחת שונשטט, ברכה אתכם מן השמים והיא דואגת לכל משפחת שונשטט. אמן.