יום שני, 2 ביולי 2012

חג הפקודת קדושת מריה הבתולה.

אבי השמים מדבר לאחר המיסה הקדושה הטרידנטינית לפי פיוס החמישי בקפלה הביתית בבית התהילה במלצץ דרך כלי ובתו אן.

בשם האב והבן ורוח הקודש אמין.

אבי השמים ידרש: אני, אבי השמים, מדבר היום, בחג הפקודת מריה, דרך כלי רוצה, משמעת וצנוע שלי ובתי אן, שממש בתרצי והיא מדברת רק מילים שבאות ממני.

החגיגנו היום את חג הפקודת מריה - חג של מריה. האם הקדושה, שהרתה כבר את בנה ישו המשיח בלבּהּ, הִשְׁתַחֲוָה לבסיס אליזבת. זה היה דבר מיוחד מאוד לקדוש יוחנן, שזכה לברכת ישו המשיח, בן האלוהים, עוד בטרם נולד. היא ידעה שהבסיס שלה אליזבת כבר בהריון של 6 חודשים.

כל דבר אפשרי בתוכנית וציווי אב השמים. אם הוא רוצה זאת, יגש את הבלתי אפשרי. אף על פי שהבסיס אליזבת נחשב לעקרה, היא עדיין הורשה להרות את בנה הקדוש יוחנן בגיל מבוגר. קדוש זה יוחנן נבחר בידי ישו המשיח, בן האלוהים, להיות המוכיח, הקורא במדבר. הכל היה בתוכנית אב השמים. ואתם, צאן קטנה אהובה שלי, מה חג אתם חוגגים בחג גבורתו של גבירתי? חג הפקודת מריה.

בין הקדושים שאתם ראיתם אתמול היה האבא קנטניך. האבא קנטניך בירך אותכם והוא מודה שאתם חידשו היום את ההקדשות שלכם כחברים בתנועה השונשטטית. זה גם היה יום מיוחד עבורכם היום, כי האבא קנטניך אומר: "אתם נשארים ילדי מריה שלי! אתם נשארים ילדי שונשטט שלי!" גם אתם נבחרו לשוןשטט, אף על פי שאינך יכול להבין זאת, כי אתם נדחו, גורשו מהקהילה הזו, אף על פי שהצליחת לעשות את ההקדשות לחבר. זה לא מותר, יקרי שונשטטים שלי. ילדי הקטן קיבלה הודעות ממני, האב השמיימי בטריניטי - פתאום ובלתי צפוי. היא עצמה לא ידעה זאת ועכשיו היא בתנועה השונשטטית. זה לא היה מותר לקרות! הודעות בתנועה השונשטטית נדחו, אף על פי שילדי הקטן עבדה שם הרבה. גם כנושאת אזור ואף ילדה קטנה קתרינה שלי. כמה היא גם עשתה לתנועה השונשטטית - בשמחה, מאהבה. ורק אז היא נאלצה ללכת. פתאום, לא היה דבר. כל אחד חייב להימנע מהם. הם היו הנדחים שלא קיבלו יותר כבוד. זה פגע מאוד באבא היקר והמקים של תנועת שונשטט, האבא קנטניך.

אתם, ילדיי האהובים הקטנים, חוויתם הרבה בתנועת שונשטאט. כמה קדושה וכמה אהבה לאמא המשולשת הנפלאה, מלכת ומנצחת של שונשטאט, חוויתם. אתם הכרתם את אהבת מרים עמוק בלבבכם. ואז פתאום הכל היה אחרת. לא יכולתם להבין מדוע כל זה צריך להישכח עתה. אך האמינו לי, ילדיי האהובים, אתם הקרבתם זבחים גדולים מאוד, וזבחים אלה היו ברצון אב השמים. מאוחר יותר תראו שפירוד זה היה חייב להיות. מייסדכם האהוב, אבי קנטניך, לא שכח מעולם ילדי שונשטאט שלו ומברך אתכם ותודה לכם על חידוש ההקדשה הזאת, כי אתם חשבים הרבה כיצד החלה זו האהבה לשונשטאט, במיוחד אהבת האמא המשולשת הנפלאה.

וא עתה, ילדיי האהובים, היה לך יום מיוחד נוסף, namely עבור בנו הכומר האהוב שלי ועבור בתי הקטנה אן, שביולי 2, 2007 ברומא (בבזיליקת פטרוס הקדוש על מזבחו של האפיפיור הקדוש בנדיקט XV לאחר המיסה הקדושה של הזבוח הטרידנטיני לפי פיוס ה') עשו את הברית של שני. הם חידשו את ההקדשה הזאת קודם לכן למסר זה. להם אוהבים לזכור כמה אהבה זרו מפיהם המילים האלה. הייתה קשר אינטימי לשמים. המילים לא היו מילותיה, המילים נבחרו משמיים. וכל יום הם מתפללים בתפילת ההקדשה של הברית של שני, כדי להתעמק בה.

כן, יקרותי, הרבה נדרש ממך, ממך, ילדי, במיוחד גם מהמדריך הרוחני שלך ומהשלישי בברית שצריך לתמוך בילדתי. אף אחד מכם לא רוצה לוותר או להזניח או לקצץ במשימה הזו. לא! להפך. בחזקת לבך אתכם מושתתים בהקדש הזה. זה ברית אהבה בין לכם ובין האלוהים הטרינארי, - בעיקר בין לכם לבין האב השמימי. אתם ילדי אב ואתה מאוהב מאוד כילדיו של אב. האב אוהב את בנו הכהן גם את בתו ללא מידה, שמקבלת הודעות אלה פעמים אחר פעמים והיא מוכנה לקבל אותן ולעביר אותן.

כן, יקרותי הקטנים, שלושתכם נבחרים, נקראים לבית הכבוד הזה. מה שיקרה מכאן, בית זה, לא אוכל לספר לכם עכשיו, כי אתם לא תבינו זאת. זה מדובר הרבה יותר וזה גדול מאוד. אך נשאר נאמנים לאהבת בית הכבוד הזה. למעשה אתכם משתקעים בבית האב השמימי והוא פועל כאן, הוא מנחה אותך ומכוון אותך ואם הקדושה צורפת אותך כדי שתמיד תכירו באב השמימי גם בזמנים קשים ביותר, בחושך, כאשר הטהרה מתקרבת אליך, ילדי המסר שלי. גם אז תרגישו שהאב השמيمي מנחה אתכם ותדעו שאינכם לבד כשאתם לא רואים דבר ואף על פי שזה רצוני לעזוב אותכם בחושך לזמן קצר. אלו חסדים, חסדים שעולים לגברים הכהנים שנפשוטו לחזור בתשובה, חסדים שקיבלו את ההדחק של החסד ממקדש זה במלאץ, כי בבית התפילה שלכם זורמים מספר לא ניתן לומר של חסדים דרך הקרבן הקדוש של המסה על מזבח הקרב בבית התפילה במלאץ. מכאן אין זורמים אותו חסדים. רק העם לא יודע זאת. גם אתם לא תהאמינו בכך.

עתה היה עלי לנתק אותך מכל האנשים מתוך אהבה גדולה מאוד. למה, יקרותי? כי הכפרה חשובה מאוד. לא תתעורר מהשיחות הטלפוניות, הביקורים ואחרים. בודד אתה תקבל הכל כאשר תרצה להחזיק עד הסוף כי מי שמחזיק יחוס. אתה תלך אומץ ולבוא. אנכי מאיריך. אני אומר לך שנית: אני אשמיע לך דברים רבים רק בעצמי, כי זה חשוב רק לכם שלושה. זה משמעו ייסור גדול וצר הגדול שאתה חייב לסבל עם בני ישוע המשיח. ביך, קטנטוני, הכהנות החדשה סובלת על ידי בני ישוע המשיח. ואתה סובל עימה ואף סובל גם כן. אך אתה מונחה ומחוזק בכוח אלוהי, אחרת תכשל בסבלים האלה, כי הם קשים מדי לשאת בחולשת אדם.

וא כך היום אני רוצה לברך אותך, להגן עליך, לאהב אותך, לשלח אותך, במיוחד עם אם היקרה שלך, אם האלוהים, הלב האמיץ של מרים, כי החג היום הוא גדול מדברי. אנכי, כאבי השמים, רציתי במיוחד להדגיש את אמי היום ביום זה, כי מתוך אהבה נתתי אותה לך. כן, ואתה חוזרת עליך, כלומר היא מביאה אותך לאב, אלי. זו מטרותכם ומשימתכם ותעמודו בה. תראו כיצד היא אוהבת אתכם! אהבתם עוברת בנפשותיכם. ואמא שאוהבת, באהבה אלוהית, לעולם לא תשכח אותך, תישאר עםך תמיד ותחזק אותך. וכעת בטריניטי, האב, הבן ורוח הקודש ברכו אתכם. אמן. ממעל לדרגות שלך אתם נאהבים. היותי אמיצים ולבביים! עקב כל צעד עד הסוף! אמן.