לכל ילדי האל:

בהתמדה ובשעבוד לרצון האלהי, אני ממשיך לחלק עם כל ילדי האל את מה ששייך לאל. קראות אלה מהשמים, שאינן שייכות לי, שייכות לכל אחד מכם. הן רכושכם, ואתם הסיבה לכך שהמילה הזו נגלה לבני האדם במטרה שתבוצע.

כל ילד האל הוא אהבת אלוהים שמתגלמה בבני אדם, מכריזה, קוראת ומגלמת את עצמה כך שאף אחד לא יאבד וכולם יגיעו לדעת האמת. אמונה היא הכוח שעליו להתניע מנוע שכולנו נושאים בתוכנו, המנוע שממנו מונעים לחפש ולדעת אלוהים.

אנחנו מתמהה לראות כיצד דור זה נע בצורה טעותית לכיוון ממלכת החושך. הרעה זוכה לתקופה, ואסורים לקחת את הסקרמנט של הטבילה ברצינות: אנחנו כוהנים, נביאים ומלכים. בעת הזו לכל אחד יש אחריות להיות עוד אחד מהמיסיונרים, ולזה צריך להחזיק במלוא ידיעות הדבר האלוהי שיש לנו בכתבי הקודש.

איבוד האמונה לא בא מיד אלא בהתקדמות מעשים ופעולות שהם מפרקים את אהבת אלוהינו קצת קצת. אמונה צריכה להתזון, וזה התזונה מגיע לגבר דרך ידיעה והכרה. אנחנו צריכים לרכוש ידעה כדי להרחיב הכרתו ולעצום האמונה.

האנושות צריכה לראות את הגוף האנושי כמורכב ממה שמעבר לבישול של איברים; הגוף האנושי הוא המקדש של הרוח הקדושה. לכן, משיח חוזר על כך לנו שאנחנו בעלים יותר ממחושים פיזיים בלבד; אנחנו בעלי מחושים רוחניים, ואדם מוכשר בכל מה שצריך כדי לשמור על קשר קרוב יותר עם אלוהים.

אדם, ילד של אלוהים, לרובם לא יודעים שהוא יכול לקוות להשיג קשר מהאנושי "אתה" לאלוהי "אתה" עם קרבה ועוצמה גדולה יותר ולקבל את האומץ לעמוד על רגליו הרוחניות שלו, נגד התקפות תמידיות שמקבלים מן השטן.

דורנו רואה מרחוק את זה שהברא אותו, והוא נתן עצמו למנהגים שאותם מקריבים לו ומניחים בידיו של השטן, כמעשה מרידה נגד קיום המצוות, הסקרמנטים וחוקי האל.

השטן מציע זולתנות ולא חירות, ואחרי שמשתמש באדם לפי רצונו, הוא יוביל אותו לסבול באש. השטן לא נותן דבר בחינם.

אדם צריך לדעת שהרע קיים והרע מוכן לתת לההאנושות הכל שברצונה כדי שתרגיש טוב ונייחה לעשות מה שרוצה. בדרך מסוימת, היצור האנושי חושב שאלוהים כופה עליו לקיים את המעשים והפעולות דמותו של משיח כדי לתת עדות לנוצר אמיתי, ואז, במקרים רבים זה גורם למרידה ובאחרים לדוגמה לעקוב אחריה.

בזמן הזה, האנושות בלבול בפני גלי קבלת מודרניות שאת התורה של אלוהים לא מאשרת. הבלבלון בא כאשר אין ידיעה בתורה והאמונה קרירה. כי אם אהבת אלוהים מעלה על כל דבר וידועה תורת אלוהים, בלבול לא יכול ליצור הרס, שכן התורה ברורה ולא ניתנה רק בזמן משה אלא לכל הדורות.

אחים ואחיות, אנחנו פונים את אותות הזמנים. לדעתם יתן לאדם יותר ביטחון כדי להכיר את האותות ולהתמלא מאמץ לבצע תמיד מה שאלוהים מבקש ממנו.

על כל אחד מהם יש ברכה אלוה�ית והגנה של אימנו המבורכת,

אמאנו שאנחנו קוראים לה בכל רגע, מבקשים ממנה לקבל אותנו כאחד מילדיה, בבטחה שאשת המלוכה בעלת השמש תרסק את ראשו של הסטן וילדי האלוהים ייהנו מתקופת השלום.

כל המאמצים, כל ההקרבה, לא צריכים להתבצע עם המחשבה על הזמן הזה אלא באמונה ביום טוב יותר, שבו יישכח הסבל וההסגרה של הזמן הזה תהיה המתנה הטובה ביותר שנוכל לתת לטריניטא הקדושה.

אחים ואחיות: יהיו מעשינו מבוצעים עם הבטחה שכל עבודה ומעשה ירחיבו לטובת אחיינו, וכל מעשה טוב ישפיע על כל היקום.

ננסה לעשות את הארץ לא תהא לחלוטין אדישה לבוראה שלה; אלא שאור הנשמה של נאמניו יגיד לו:

אנחנו כאן מחכים לבכורתך השנייה, מלך המלכים ואדון האדונים.

באמונה,

לוז דה מריה

חייו של לוז דה מריה הונחו על ידי אלוהים מאז לידתו בארץ מרכז אמריקאית קטנה: קוסטה ריקה. כיום היא גרה בארגנטינה.

היא באה ממערכת משפחתית עם שורשים נוצריים עמוקים בה, יחד עם אחיה ואחיותיה, היא גדלה בסביבה של רוחניות, כאשר התעודה הוא המרכז בחייה. נעוריה בילתה לצד הנוכחות של מלאכים שמורים יקרים לה ושל האם הקדושה שמשתיים ליוו אותה ומתוודעים אליה. מאז הם חולקים איתה תגלות גנוזיות, כך מציינות מה שיופיע בהדרגה בשנים הבאות.

יחד עם התפתחות החיים המקצועיים שלה, היא יוצרת בית שמנתה היום 15 חברים, שהם ליוו אותה כאשר תגלות אלוהיות מתחילות להתרחש בביתה: כגון זלילה ממחוות דתיות, ריחות בלתי ניתנים להסבר, בין היתר, כך הופכים משפחתה ואוהביה לעדים לחוויית הרוחניות של לוז דה מריה.

במהלך השבוע הקדוש של 1990 מתרחשת הפגישה הסופית עם האם הקדושה, שמגלה לה את ההחלמה הגופנית ממחלתה שהלוז דה מריה סבלה מהן ולקחה אותה בדרך מיוחדת כדי להכין אותה לפגישתה עם בנה האלוהי. כך מתחילה מסע ארוך בו הם מתחילים לאירור את המשימה שמלאכים הקדושים קבעו לה.

כה מתחיל שלב חדש בחוויית המיסטיקה שלה, שיגיע אותה לחוות אקסטזה עמוקה לא רק בנוכחות משפחתה, אלא גם באנשים קרובים אליה שהם יתאספו מאוחר יותר לתרועות, כך יצרו סעודה שתלווה אותה עד היום.

כשהשנים עוברות, ישו ואם הקדושה מרכיבים אותה כדי להיות כלי שימושי בידיו של היצרן האלוהי, והיא נכנעת לרצון האדון, נשאת יחד עם כריסטוס את כאב הצלב שחודר בגופה ונפשה.

לאחר הצפה ארוכה בה כריסטוס ואמו הקדושה מוכנים אותה בהדרגה, מבקשים ממנה את צניעותה בתקופה זו, מצווה השמים עליה להעביר את הדבר האלוהי שקבלה, ומשיכה לקבל, לכל האנושות. מהרגע הזה כריסטוס פותח לה דרך ומכוון את צעדיה אל כל מקום שאלוהים רוצה שהקראת השמים תגיע.

אחרי שהם נותנים לה את הפקודה האלוהית להכיר עצמה, ובהשראת רוח הקודש, היא מתחילה לבקר במדינות שונות, במיוחד אלו של אמריקה הלטינית, נתנתה ראיונות ברדיו ומספרים פתוחים לקהל. ממנה קמו אחים ואחותות רצויים לשים למתקן את ההוראות של דבר האלוהי, יוצרים סנאקלס של תפילה ומעשה הבשורה, נשארים בקרב מתמיד להגיע לחיים מלאים בביצוע רצון אלוהים ואהבה לזולת.

לוז דה מריה מתחילה להרגיש שבעבר הזמן, דבר כריסטוס ודברי האם הקדושה לקחו קול אחר לגבי גודלם ועוצמתם, בשל קרבת האירועים שאנושות תעמוד בפניה.

בכל קרא אלוהי, עם זאת, שוררת אהבה, רחמים ובעת ובעונה אחת משפט האלוהי. והם מודיעים ומגנים על מציאות הטהרה של המין האנושי -- טהרה זו היא פרי המעשה של אי הציות של האדם הנוכחי ושל ההנהלה שנתן לה התקדמות בכל תחומים, כך שהאדם מתגלגל לעצמו למכת עונש.

כריסטוס מגלה לה את הרדיפות, העוול, השמצות והלעג אשר תפנה ממני שלא מקבלים קראים אלה אלוהיים ושרודף אותה ללא ליעור כדי לסיים את המעשה הזה, אבל היא מקבלת, יודעת שהכלי של כריסטוס חייב ללכת בדרך שאותה הלך כריסטוס בארץ.

האם הקדושה היא היועצת שלה, ויד ביד עם האם, עד היום הזה, היא ממשיכה להיות תלמידה נאמנה של כריסטוס, חיה בחוויות מיסטיות שונות שבהן כריסטוס משתתף בסבלו על הצלב.

לצדה נשארו כוהנים ממדינות רבות שהם מנחים אותה, אבל כמו שאומר לה כריסטוס עצמו "אני המנחה הרוחנית האמיתית שלך," כי זה כריסטוס שמנח את כל צעדיה וכל מה שהיא עושה. אב יוסף מריה פרננדז רואס, שהמחליף מאז תחילת ההגלות לצדה כאב הודה שלו, גם ליווה את קבוצת התפילה שלה ממנה שלוש נשים דתיות היו חלק בלתי נפרד מזה 24 שנים שבה הוקם הסנאקל, עם אחת מהנשים הדתיות הזו בעלת תואר בתאולוגיה, השמירה והאנליזה הקרובה ביותר לדבר הנגלה נשמרו.

משימתה של לוז דה מריה, בשיעבוד מלא לקריסטוס, היא להיות כלי לאמת האלוהית בזמן הזה ולהכריז ולקלול את מה שמריינו ייסו קריסטוס ואמאנו הקדושה מצביעים עליה, כך שהבנים של אלוהים ישכו להמשיך להילחם לשינוי עצמי ושל כל אחיהם ואחותיהם, מזהים ומקבלים קרב עם הרע שסובב אותם, ומתמידים בדרך הישועה בכל תחומי החיים.

כך גם הדבר האלוהי שאותו מקבל לוז דה מריה זומן את האנושות, כבניו של אב אחד, להגיע לאחדות כל אחיהם ואחותיהם, למלאת את המצווה הראשונה והד הקול של קריסטוס שמקריא לעמו להיות אחד.

התייחסות:

לפני הרגע בו משתף עמה כריסטוס את סבלו, לוז דה מריה מתחילה להרגיש מצב מיוחד שגורם לה לזכות מראש בהגלת הפלא הזה, מה שמוביל אותה לקראת אקסטזה עמוקה, המציגה תמונה דרמטית לעדים בשל הסבל שאינו רק גופני אלא גם רוחני; פצעים בידיה, ברגליים, בצד החזות והראש הופכים נראה, לפעמים מופיעות דמעות של דם שפורשות ריח עז שכובש את כל החלל. כאשר האקסטזה, שאורך יכול להיות משעה עד מספר שעות, מסתיימת, הפצעים מרפאים מחדש את בשרה ועורה, נשארים רק הדמים שהזרמו מפצעיה...

תרגום

אסטלי, ניקרגואה, שנת אדוני 2017 במרץ 19
חגיגת הקדוש יוסף הפטריארך

הכרכים שמכילים “גילוי פרטי” מהשמים שניתנו ללוז דה מריה משנת 2009 ועד היום נמסרו לי לאישור כנסייתי המתאים.

ביקרתי באמונה ובתענוג את הכרכים הנקראים: “תבא מלכותך”, והגעתי למסקנה שהם קריאה לאנושות לחזור לשביל המוביל לחיים נצחיים, ושההודעות האלה הן הסבר מהשמים בזמנים אלו שבהם אדם חייב להישאר זריז כדי שלא לסטות מדברי האל.

בכל גילוי שניתן ללוז דה מריה, אדוני ישו המשיח והגבירה מרים הקדושה מנחים את צעדי העם של אלוהים בזמנים אלו שבהם האנושות חייבת לחזור ללימודים הכתובים בקודש כתבי.

התוכן של כרכים אלה הוא ברית רוחנית, חכמה אלהית ומוסריות לאלו שמקבלים אותם באמונה ובענוה, לכן אנחנו ממליצים עליהם לקראתך, להסתייג בהם ולבצע את הדברים.

אני מכריז שאין לי מציאת שגיאה דוקטרינלית שתקוף את האמונה, המוסר והמנהגים הטובים, לכן אני נותן לאישור פרסומים אלה האימפרים.

יחד עם ברכתי, אני מבטא את תוקי התפילות של “מילה מהשמים” הנמצאת כאן שתתגלגל בכל יצור טוב רצון.

אנחנו מתפללים לגבירה מרים, אם האלוהים ואימנו, שתתערב עבורנו כדי שהרצון של אלוהים ימלא “…בארץ כממעלה.” ^{(מתי 6:10)}

אִמְפּרִימָטוּר

_______________________________

ז'ואן אבלרדו מטה גוואר, ס.ד.ב.
ראש הבישוף של אסטרלי, ניקרגואה

תִּרְגּוּם

2 בנובמבר 2016

אֱלֹהִים תָּמִיד בָּא לַעזֵר עַמּוֹ, תָּמִיד. אֱלֹהִים לֹא הֶחְדִיר אוֹתנוּ לְבַד; אֲנַחְנוּ הַמַּעזיבִין אֶת אֲדוֹנֵינוּ, אֱלֹהֵינוּ. כָּמוֹ שֶׁבִּימֵי קֶדֶם, עַמְנוּ עוֹקֵשׂ. מִתְּמול וְעַד הַיוֹם אֲנַחְנוּ נָסִים לְהַכְרִיחַ אוֹתוֹ, לְהַטֶּל אוֹתוֹ לְבַד. וְאַף עַל פִּי כֵן, אֱלֹהִים מוֹסִיף לְדַבֵּר אֲלוֹתָנוּ… מוֹסִיף לְנַחֶם אוֹתוֹתָנוּ… הוּא מוֹסִיף לְזַהֵר אוֹתוֹתָנוּ. וְאַף עַל פִּי כֵן, אֲנַחְנוּ עַמּוֹ, עִוְרוֹת; אֱנוֹכֶם לֹא שׁומעִים בְּקוֹלוֹ. וְעֵד כָּל זֶה, מַשִּיחַ לֹא יִגְעוֹר, וּבְיַד אֲמָנָיו שֶׁמוֹצִיאִים קוֹלוֹ, הוראותיו והזמנתו, הוּא מוֹסִיף לְדַבֵּר אֶל עַמּוֹ, כָּל זֶה בְּעַד אַהבה.

זֶה אוסף ספרים שֶׁקָרוּא “בוא מַלְכוּתךָ”, הוא אוסף הודעות שניתנו בידי אדונינו ישוע המשיח והגברת מריה, דרכם:

אוֹר מרים, שֶׁמַשִּיחַ לְעצמוֹ קָרוֹא אוֹתוֹ נביאוֹ של סוף הימים. היא בְחירת אֱלֹהִים לְהעביר את הדבר האלוהי, וזֶה מַמּשָׁם חָשׂוֹן שֶׁתִּשְׁמעוּ לו. הודעות אלה ניתנות לכל האנושות; אַל תיראו.

צריך, בזמנים שאנו חיים בהם, להתמדד פנימית במילים האלה ולקבל אותן ולעשות מהם חיי כדי לשמור עלינו עומדים ו נאמנים לאמת שגלויה ונראת בקודש הקודשים—שאינם סותרים את המסר הזה כלל, אלא בדווקא ההפך. המסר הזה מבהיר מה שנגלה בכתב הקדש כדי שלא נבלבל על ידי הרע.

האדון שלנו רוצה שפתחנו את לבבנו ומעוררים את מצפוננו כך שאנחנו יכולים לענות לו כפי שהוא ראוי. נעצום זה המילה האלוהית שהאל עצמו מושיט אלינו. ואל נהיה כמו הפרושים והכהני הגדול של זמנם, שבעוד ישו לפני עיניהם לא הכירוהו. יהיו אנחנו אלו שאדון לורד התפלל להם לאב:

“ברוך אתה אבינו אדוני השמים והארץ, כי הסתרת את הדברים האלה מהחכמים ומנוודים, וגיליתם לטף. כן אבי, כִּי-זֶה הָיָה רַצוֹן פָנֶיךָ” (מתי יא:כה-כו).

ברוך אתכם בשם האב והבן ורוח הקודש, כל אלה שמקבלים מילה זו ושותפים אותה עם אחיהם ואחיותיהם.

אמן.

קדושתו האפיפיור פאולוס השישי אישר ב-14 באוקטובר 1966 את הצו של הקונגרגציה הקדושה לשם הפצת האמונה (Acta Apostolicae Sedis No. 58/16 מ-29 בדצמבר 1966) המאפשר פרסום כתבים העוסקים בהפגשות על-טבעיות, גם אם הכתבים לא אושרו ב-"nihil obstat" של הרשויות הכנסייתיות.